החלטה בתיק בש"א 154251/08

1.         המבקש - הנתבע הגיש בקשה לחיוב המשיב במתן תשובות בתצהיר לשאלות 1 - 21 ו- 23 - 25 בשאלון שהופנה אליו, במתן פרטים נוספים, וכן לחייבו במתן תצהיר גילוי מסמכים כללי ותצהיר גילוי מסמכים מפורשים כמפורט בנספח ב' לבקשה.

2.         המשיב - התובע התנגד לבקשה. ציין, כי הנתבע עצמו לא העביר תצהיר גילוי מסמכים ולא התייחס לשאלון שנשלח אליו. לטענתו, הדרישה לשאלונים וגילוי מסמכים ופרטים נוספים לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי.

עוד נטען, כי באשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ושאלה 23 וכן פרטים נוספים בנוגע להכנסותיו, דין הבקשה להידחות ממספר נימוקים:

א)         אין מדובר בשלב הדיוני הנכון לדרישה, כיוון שבית המשפט ידון קודם בשאלת החבות ורק לאחר מכן ידון בנושא הפיצוי.

ב)         הדרישות הן קנטרניות ונועדו להכביד על התובע. הכנסות התובע לא ישקפו את הנזק שכן הנזק טרם התגבש. התובע לא טען לירידה בהכנסות וברווחים אלא טען לנזק לשמו ולעסק כתוצאה מההשמצות הקשות.

ג)          נטען, כי רמת הפירוט הנדרשת מופיעה בכתב התביעה.

ד)         עוד נטען, כי אין זכות לנתבע לבקש מידע, האם בוצעה הקלטה כלשהי של הנתבע או הקלטה של הדיון בוועדת ההתנגדויות.

3.         ב"כ המבקש בתשובתו ציין, כי הצדדים הופנו לגישור ואף השתתפו בהליך גישור אשר לא צלח.

הליכי הגישור עכבו את הליכי המשפט ועל כן, נשלחו השאלונים והדרישה למסמכים רק בתום הליך הגישור אשר לא צלח.

ב"כ המבקש ציין, כי התובע לא הסתפק בתביעה לפיצוי סטטטורי ללא הוכחת נזק אלא תבע פיצוי על סך 500,000 ש"ח וציין בסעיפים 7 ו-9 לכתב התביעה, כי בדברי הנתבע יש פגיעה ממשית בעסקו ובעיסוקו של התובע.

על כן נדרש התובע לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים.

עוד נטען, כי אין אפשרות לסרב להשיב לשאלה, אם התובע הקליט את הדיון שהתקיים בפני ועדת ההתנגדויות וצוינה הפסיקה הרלוונטית בנושא.

4.         צודק לחלוטין ב"כ המבקש בבקשה ובתגובה.

אודה כי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של המשיב. המשיב הוא זה שבחר להגיש תביעה על סך 500,000 ש"ח ולא הסתפק בפיצוי סטטטורי ועל כן עליו להתכבד ולגלות גם מסמכים ונתונים, שהוא היה מעדיף שלא לגלותם לצד שכנגד.

חוק איסור לשון הרע מאפשר לתובע להימנע מחשיפה שכזו אם הוא מסתפק בפיצוי סטטטורי אשר נקבע בסעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע.

התובע בחר שלא להסתפק בפיצוי זה, ועל כן עליו לחשוף את כל הנתונים המבוקשים, על מנת שהנתבע יוכל להתגונן ולהראות לבית המשפט, כי בפועל לא נגרם נזק לתובע.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת גנות בבש"א 21401/07, בר"ע 2512/07 עו"ד זקס יצחק נ' עו"ד רועי הרם  בסעיף 5.1 להחלטה:

"...אין כל ספק כי כל הליך משפטי, באשר הוא, עלול לגרום - ויתכן שאף גורם בפועל - לפגיעה מסויימת בפרטיותו של בעל דין, בסוד שיחו, בכתביו או ברשומותיו, אלא מאי? לעניות דעתי, כל זמן שהפגיעה היא ברמה ובכמות הנדרשים לצורך ניהול המשפט, מדובר בפגיעה מידתית אשר בית המשפט מוכן לסבול אותה, מה עוד ש"פגיעה" זו נעשית בחסות תקנות סדר הדין האזרחי, המחייבות בעל דין שכנגד להשיב לשאלות אלו, כל זמן שמדובר בשאלות רלוונטיות, והתשובה להן משרתת את אחד הצדדים בניהול המשפט, והכל לצורך עשיית משפט צדק, ויפים לכך דברי בית המשפט בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) בעמ' 5-6:

"אחד המצבים בהם נדרש איזון בין ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת (פרשת סקולר, שם, עמ' 273 - 272; ב"ש 298/96 ציטרין נ' בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, פד"י מא(2) 337, 358).